בתקופה האחרונה אני שומעת יותר ויותר על תהליכים בריאים וחשובים שקורים בעולם האוכל. זה התחיל לפני כמה שנים עם סימונים תזונתיים שהתווספו גם על אוכל בחוץ והמשיך עם מודעות הולכת וגוברת לגבי כמויות הסוכר, הנתרן והחומרים המשמרים שיש במוצרים.
מדובר בתהליך עולמי, שבו רבים רוצים להיות מעורבים יותר בכל הנוגע לאוכל שלהם. לדעת יותר מה נכנס לפה, להבין מה טוב ומה פחות ולהחליט לפי זה במה לבחור. זה לא אומר שכולם צריכים, יכולים או רוצים לבחור רק את הבריא ביותר, זה אומר שהם רוצים להבין מה באמת נמצא באוכל שלהם ואז לקחת החלטה.
והנה, גם בארץ התהליך הזה נותן את אותותיו ולפני כמה חודשים התחילה חברת שטראוס להפחית כמויות גדולות של סוכר מהמוצרים. מהשוקו, ממעדני החלב ומעוד שלל מוצרים.
המהלך הזה, ששיאו מגיע עם השינוי שנעשה לפני שבועיים עם גמדים, ובו עברו לקדמת האריזה כל מרכיבי המעדן, ממש כמו מתכון שמפרט את חומרי הגלם, הוא לא פחות ממהפכה. כי למה להחביא מאחורה כשאפשר להנגיש ולהרגיע. כן, גם אם יש עדיין כמה מרכיבים שעוד עובדים על הסרתם.
וכן, גם אני הופתעתי לגלות שיש בגמדים בעיקר גבינה ומחית פרי.
ולגבי הטעם – מודה שהורדת הסוכר דרמטית קצת בעיני, אבל אין שמחה ממני שילדים יתרגלו לעדינות הזאת. לטעם הטבעי יותר, לאיזון הנכון. ובנינו, אני יותר מקווה שאני אתרגל לזה 🙂
אז כדי רענן לעצמי ולכם את הקיץ, ולהרגיל את עצמי לטעמים טבעיים יותר, הכנתי מהגמדים 2 קינוחים מגניבים ממש. יו, הכי הרמתי לעצמי.
ארטיק גמדים שמכינים בשנייה וחצי (תנו לילדים להכין את זה ביחד איתכם) ומעדן שמזכיר מאוד את הסמודי האהוב בנראות. כי לפעמים כל מה שצריך כדי להנגיש למישהו את האוכל זה להציג לו את זה יפה יותר, ברור יותר וטעים יותר.
אז איך מכינים ארטיק גמדים? הכי פשוט! חורצים פס דק באורך 1 ס"מ עם סכין חדה בחלק העליון של הגביע ומכניסים פנימה מקל ארטיק. אפשר לקנות מקלות כאלה ב-5 שקלים לשקית גדולה בכל חנויות התחביבים וגם במקס סטוק למשל. ואגב, ציפור קטנה לחשה לי אחרי שכבר כתבתי את הפוסט שיש גרסת ארטיק גמדים שיוצאת לשווקים כל קיץ, ולחשוב שהמצאתי את הגלגל 🙂
מעבירים למקפיא למשך 3 שעות לפחות וזוללים. והמלצה שלי – שימו כבר כמה גביעים כאלה שיהיה לכם לכל רגע שהילד ירצה משהו מתוק וקריר.
ואיך מכינים סמודי גמדים? מערבבים בקערה 2 סוגי גמדים כדי ליצור ניגודיות בטעם ובצבע. מפזרים מעל פירות טריים ומגישים ככה או מזלפים מעל מייפל. ואפשר גם לפזר מעט שוקולד צ'יפס.
ואגב, קוריוז קטן וגם גילוי נאות – לפני שנתיים הוזמנתי על ידי חברת שטראוס (הפוסט הזה הוא בשיתוף איתם) ליום עיון בנוגע למשבר הסלטים דאז. כחלק מהיום הזה, אליו הוזמנו המון אנשים, ניסינו להבין למה טבלת המצרכים הכל כך לא מובנת מאחורי האריזה לא מוצגת בגאון מקדימה, בטח כשאין מה להסתיר. הרבה מים עברו בנהר מאז, ואני ממש שמחה שהמסקנות של אותו יום מתחילות לקרום עור וגידים. בסוף זה רק יעשה טוב לכולנו.